מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יצחק טל בנין והשקעות בע"מ ואח'

פסק דין

תיק זה עבר גלגולים, עוד בטרם הונח על שולחני.

התיק נדון בפני כב' השופט מוסק, בבית משפט זה, וניתן פסק דין עוד ביום 11.5.11 (להלן: "פסק הדין").

על פסק הדין הוגש ערעור, על ידי שני הצדדים (ע"א 46455-06-11 וע"א 2305-07-11) וביום 25.6.12 הסכימו הצדדים, במסגרת הערעור, כי התיק יוחזר לבית משפט זה לשם מתן הכרעה בשתי שאלות משפטיות (להלן: "ההסכמה בערעור").

כיוון שבינתיים כב' השופט מוסק עבר לבית המשפט המחוזי, הגיע התיק אלי.

הרקע לסכסוך דנן הוא בכך שהנתבע, שהיה הנתבע 3 בתיק, חתם על ערבות לטובת התובעת, בשל הלוואה שלקחו מן התובע, אחד אחר, מר יצחק טל, והחברה שבבעלותו (להלן: "טל"), שניים אלה היו הנתבעים 1 ו-2 בתיק המקורי.

השאלות העובדתיות הוכרעו בפסק הדין על ידי כב' השופט מוסק, ולהלן אזכיר את הקביעות העובדתיות העיקריות:

ראשית, הערבות של הנתבע לא היתה ערבות להלוואה שנטל טל, אלא ערבות לפרעונן של ההמחאות שהפקיד טל אצל התובעת לפרעון ההלוואה (סעיפים 32-30 לפסק הדין).

שנית, "התובעת יידעה את הנתבע בכלל הפרטים הלוונטיים לערבותו." (פיסקה 32 בראש עמוד 7 לפסק הדין).

שלישית, נדחו טענות הנתבע המתבססות על הגדרות החוק לעניין 'ערב מוגן' ו'ערב יחיד' (סעיף 21 ואילך לפסק הדין).

רביעית, ככל שהנתבע הוטעה, הוא הוטעה על ידי טל או בשל רשלנותו שלו (פסקה 39 לפסק הדין).

חמישית, ההפטר שקיבל ערב נוסף, מר עיני, מן התובעת, הוא הפטר אישי, שאינו תקף כלפי הנתבע (סעיף 45 בעמוד 10 לפסק הדין).

שישית, הערבות של הנתבע ושל עיני היא "ביחד ולחוד" על כל ההמחאות שנתן טל (סיפא לסעיף 45 בעמוד 10 לפסק הדין).

שביעית, דוח המפקח על הביטוח אינו חלק מן הראיות שבתיק כיוון שאינו רלוונטי (פסקה 59 לפסק הדין).

על פי ההסכמה בערעור, עלי להכריע בשתי שאלות משפטיות כפי שהוגדרו על ידי בית המשפט המחוזי. הצדדים הגישו סיכומיהם בשאלות אלה.

יחד עם זאת כל אחת מן השאלות טומנת בחובה שאלות משנה.

שאלה ראשונה – האם ההלוואה לה ערב הנתבע תקפה והאם לנתבע יש הגנה מפניה

כך נקבעה סוגיה זו בהסכמה בערעור:

"בהנחה, שבה מודה חברת מנורה כי בעת נטילת ההלוואה על ידי טל לא הייתה פוליסת ביטוח חיים בשווי כספי, שכן הפוליסה נפתחה ביום ההלוואה או בסמוך לכך, ובית המשפט הציע לצדדים כי הנושא המשפטי הנובע מכך ייבדק, שכן הדבר מנוגד, לכאורה, לתקנה 8(א) לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), האם הדבר מעמיד טענת הגנה למר שיפטן כערב, לפי סעיף 7(א) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, או שמא התקנות הללו אינן רלבנטיות ביחסים שבין מנורה לבין הלווה, ובכל מקרה הפרתם אינה הופכת את ההלוואה לבטלה, או שמא, גם אם בדרך כלל הלוואה כזו יכול שתהפך לבטלה, בנסיבות תיק זה, לאור הממצאים העובדתיים שנקבעו בתיק, לא עומדת לעו"ד שיפטן הגנת התקנה האמורה. להסרת ספק, השאלות המשפטיות הללו והחלופות האמורות הינן בגדר דוגמא בלבד, ולכל צד שמורות טענותיו המשפטיות בנושאים הללו, כאשר ההכרעות העובדתיות שנקבעו בבית משפט השלום עומדות בעינן."

יש להדגיש את קביעתו של בית המשפט, שלעניין השאלה הראשונה, ההכרעות העובדתיות שנקבעו בפסק הדין, יהיו תקפות.